גירושין/ גירושים המדריך למתגרש מעודכן לשנת 2022
הליך גירושין בישראל הוא הליך רגיש מאין כמוהו, בעיקר בשל המצב המשפטי המורכב שקיים בישראל. ובשל הסיבות הברורות מאליהן הקיימים בהליך. יחד עם זאת, ההליך יכול להיות גם תקופה מעצימה, בה אנחנו משחררים עכבות ומניחים יסודות לעתיד טוב יותר.
גירושין בישראל מורכבים ממגוון של הליכי משנה, בכל אחד מהליכים, נדרש ידע ספציפי, אורך רוח וניסיון עתיר של הצדדים המנהלים את ההליך ומייצגים את בעלי הדין בתקופה רגישה זו.
בכדי לנסות להתחיל ולהסביר על גירושין בישראל, נאלץ לתת את הדעת על מהם גירושין, מה הדרכים להביא לגירושין והאם יש הליכים מקבילים שנדרש לנהל במסגרת הליך הגירושין. במסגרת ההבנה הכללית, נתייחס גם לנישואין במדינה זרה, של בני זוג יהודיים שלא נישאו כדת וכדין בארץ.
בכדי לענות על שאלות אלה ושאלות משיקות, נסביר תחילה את הדין החל בישראל לענין גירושין ונישואין, במטרה להנגיש את המידע בצורה נכונה. עם זאת, נדגיש כי כל המידע המובא במאמר הינו מידע כללי ואין בו כדי להחליף ייעוץ משפטי פרטני. לשם כך, יש לפנות למשרדנו לטובת ייעוץ אישי.
גירושים או גירושין
לידיעת הקוראים, שימוש בשני הביטויים הוא נכון וניתן לכנות את הליך הגירושים כהליך גירושין ולהפך. על אף הקונוטציה השלילית שיש לרובנו כאשר מדובר בגירושים, חשוב לדעת ולהכיר שבהחלט קיימת דרך טובה ונעימה לסיים את מערכת הנישואים בגירושים מהירים, נעימים ופרקטיים.
יש שאלות רבות המעסיקות את בני הזוג בבואם לעבור הליך מסוג זה, חששות כלכליות מובילות את הצדדים לעיתים לשקול לעבור את הליך הגירושים ללא סיוע של עורך דין לגירושין. האם זה אפשרי, האם ניתן להגיע לתוצאה רצויה ומהם ההכנות הנדרשות להליך הגירושים.
בסוף היום, בני הזוג שעתידים להסדיר את הגירושים, איחדו כוחות בשלב מוקדם יותר בחייהם, נתנו אמון האחת בשני ופעמים רבות בטוחים שהזוגיות שלהם תשרוד הכל ולנצח. הלכה למעשה, המציאות והסטטיסטיקה קובעת שאחד מתוך שלושה זוגות בישראל מתגרש. ועל כן, יש לבחון כל אפשרות לסיים את המערכת הזוגית באופן המיטבי.
גירושים לרוב, מלווים בפחדים וחששות מכיוונים רבים ובצדק רב, מדובר בהליך שחמט, כל פעולה של צד אחד יכולה להתסיס את הצד השני ולגרור מלחמות ארוכות, יקרות ומיותרות.
האופן האידיאלי ביותר לגירושים הוא דרך הסכמה הדדית ותוך שיתוף פעולה, ולמרות שלעיתים זה נראה כאופציה מופרכת ובלתי אפשרית, במקרים רבים בהם יסייע עורך דין מנוסה, יוכלו עורכי הדין לגבש הסכמות שיחסכו לבני הזוג העתידים להתגרש סבל רב, וקל וחומר לילדיהם. שנחשבים כצד הפגיע ביותר בהליך.
הסכם גירושים הוא הליך מומלץ, בו רצוי שהצדדים שניהם, כל אחד מצידו יהיו מיוצגים ע"י עורך דין. ע"י ישיבה לשולחן המשא ומתן, ניתן לגבש הסכם ממון מאוזן. יש לזכור שלכל צד בסוף יש דברים שחשובים לו יותר וכאלה שהוא יכול לוותר עליהם. כאשר המו"מ מתרכז באיזון הנכון, הצדדים יכולים לקנות סיכון מחושב ולהסכים על הסוגיות החשובות להם יותר או פחות.
משמעות הגירושין
גירושים מסדירים את סיום היחסים המשפטיים והרכושיים של בני זוג שנישאו בצורה רשמית.
בני הזוג נדרשים להכריז על סיום פורמאלי של נישואיהם ע"י תעודת גירושים. אחד המניעים הוא שבישראל ובמדינות רבות נוספות ביגמיה אסורה עפ"י החוק, ולכן צד לא יוכל להינשא בשנית לפני שיסדיר את גירושיו כדין.
גירושים הינו הליך מאתגר הן מבחינה משפטית והן מבחינה רגשית, בשל רגשות וילדים שמעורבים. הגירושים למעשה מפרקים תא משפחתי, ולמרות שיש עיסוק נכבד בהפרדת והסדרת הרכוש המשותף, הקושי האמיתי נובע מרגשות הצדדים, שיכולים לנוע על קשת רגשות רחבה ולטשטש את היכולת להתמקד בתוצאה העתידית.
תוצאה זו, היא תולדה של הליך משפטי שעוסק באיזון משאבים, כלומר חלוקת הרכוש המשותף, לעיתים הסדרת חובות משותפים, קביעת המשמורן, תשלומי מזונות האישה ומזונות הילדים.
כאמור, הנושאים האלה יכולים להתגבש ע"י הזוג. עם חתימתם על ההסכם, ידרשו להגיש תביעה לאישור הסכם גירושין בבית המשפט, או לצרפו לתביעת גירושין בבית הדתי הדתי.
בית המשפט או בית הדין יידרש לאשר את ההסכמות ולוודא את טובת הילדים באשר להסכמות הנוגעות להם.
בדומה להסכם ממון שנחתם במהלך נישואי הזוג, שדורש גם הוא את אישור בית המשפט/ בית הדין.
במידה ואין הסכמות, הגירושים והנושאים הנלווים אליהם יסתיימו בפסיקת בית המשפט או בית הדין שיכריע את הנושאים שעל סדר היום.
גירושין בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני?
סקירה קצרה בעניין סמכויות השיפוט בערכאות הייחודיות לענף דיני המשפחה בארץ ישראל. במדינת ישראל קיימות שתי ערכאות שיפוט רלבנטיות שדנות בענייני משפחה ובפרט בנושא הסדרת נישואין וגירושים.
הערכאה הראשונה הינה בית המשפט לענייני משפחה. ערכאה נוספת הינה בתי הדין הדתיים במדינה ישראל, ולעניין המאמר שלנו, נתייחס בעיקר לבית הדין הרבני שמסדיר נישואין וגירושין לבני זוג יהודים בישראל.
בעצם, לבית המשפט לענייני משפחה קיימת סמכות לעסוק בכל סכסוך הנובע מעניין משפחתי במדינת ישראל למעט בנישואין וגירושין. על אף שבין בני זוג מאותו המין, ישנן החרגות לנושא ובית המשפט לענייני משפחה מתערב בחלק קטן מן המקים בהם לא נגע כרגע.
הערכאה המוסמכת לדון בענייני נישואין וגירושין היא בית הדין הרבני לפי חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג – 1953 ( להלן: "חוק שיפוט בתי הדין הרבניים"). מתוקף חוק זה נקבע כי נישואין וגירושין בין בני זוג יהודים בישראל נערכים לפי דין תורה. על מנת שבית הדין הרבני ידון בנושאים נוספים על בעל הדין לכרוך לתביעת הגירושין לאחר שעמד בתנאי הכריכה, את הנושאים המתבקשים. נושא משמורת נחשב כנושא שכרוך מאופן טיבו וטבעו בהליך הגירושים ולכן בית הדין יוכל לדון בו באופן אוטומטי, גם אם לא נכרך לתביעת הגירושין. הסמכות לדון בעניינים נלווים לתביעת הגירושין הינה סמכות מקבילה וככזאת, מי שקודם בזמן קונה את הסמכות הבלעדית.
חשוב לדעת כי לא ניתן לכרוך את נושא מזונות הילדים לתביעת גירושין בבית הדין הרבני וזה יקנה סמכות לדון בנושא זה רק בהסכמת שני הצדדים.
להבדיל מבית הדין הרבני, לבית המשפט לענייני משפחה סמכות רחבה מאוד לעסוק בכל נושא הנובע מענייני משפחה. חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 הוא החוק אשר מסדיר את סמכויותיו הרחבות וקובע כי הוא מוסמך לעסוק בסכסוכים עסקיים הנובעים מענייני משפחה, נושאי צוואות וירושות, ענייני אימוץ ילדים, הסכמים בענייני משפחה, התרת נישואין, מזונות ועוד.
מכאן,שנכון לומר שבני זוג שרוצים לפתוח בהליך גירושין, יפנו לבית הדין הדתי, או הרבני בענייננו על מנת להתגרש בפועל. אך במקביל יוכלו לנהל את ענייני הרכוש, המשמורת והמזונות בבית המשפט לענייני משפחה. יש חשיבות רבה למרוץ הסמכויות בין בתי המשפט לענייני משפחה שפוסקים לפי הדין האזרחי לבין בתי הדין הרבניים אשר פוסקים לפי דין תורה ולכן יש לבחור עורך דין גירושין שיתווה אסטרטגיה נכונה ואישית אשר תשמור על כלל האינטסרים שלכם.
נוסיף כי ערעור על פסקי דין של בית המשפט למשפחה יוגשו למחוזי. ולאחר מכן ברשות, לעליון.
נישואין וגירושין בישראל
הדין הקיים בישראל בכל הנוגע לנישואין וגירושין הוא די מורכב. בעיקר בשל כך שבניגוד לרוב מדינות העולם תחום הנישואין והגירושין, מוסדר וכפוף לדתם של בני הזוג. החוק מכפיף את בני הזוג המעוניינים להינשא ולהתגרש לפעול בהתאם לדין העברי. כך אגב, גם לגבי בני דתות שונות. שנאלצים לעבור הליכים דומים בבתי הדין הדתיים. יוצא אפוא שבני זוג יהודיים המעוניינים להתגרש מחוייבים לפנות לבית הדין הרבני והדין שיחול עליהם בעת הגירושין הוא הדין העברי. בשל העובדה שהדין הוא דין דתי, הוא נוטה להוציא להוציא מתחולתו זוגות מעורבים בעלי דתות שונות. כמו גם, זוגות חד מיניים שהדין העברי אינו מכיר בהם ואף רואה אותם כפסולי חיתון. ישנם גם מצבים בהם יש איסור מוחלט לחיתון דוגמת גרושה וכהן.
גירושין בבית הדין הרבני
על מנת להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני, על התביעה לגלות עילת גירושין מוכרת אשר תצדיק את פירוק הבית לפי הדין הדתי. כאמור, מדובר סמכות ייחודית של בית הדין הרבני. בתי הדין הרבניים נמצאים בכל אזור שיפוט ומכאן שמם כבתי דין רבניים אזוריים. במצב בו נרצה לערער את החלטת דיין או פסק דינו, נידרש להגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול בירושלים. שנחשבת ערכאת הערעור המוסמכת. במקרים בהם מדובר בהחלטות המנוגדות באופן ברור לדין הצדק, נעתור לבית הדין הגבוה לצדק הקרוי בשמו בג"ץ.
הליך תביעת גירושין בבית הדין הרבני
הליך הגירושין בבית הדין הרבני מתקיים בערכאה הראשונה שהינה בית הדין האזורי ומנוהל מול הרכב של שלושה דיינים. דיינים אלה בדומה לשופטים, נבחרים ע"י הוועדה למינוי דיינים אשר כפופה לשרת המשפטים במדינה ישראל. הבדל מהותי בין שופט בית משפט לדיין בבית הדין, היא שהדיין אינו נדרש להיות עורך דין, אלא הדרישה העיקרית היא להשכלתם בדין ההלכתי משפטי.
תביעת הגירושין תוגש ע"י מי שמבקש להתגרש, לבית הדין הרבני ומעמדה כתביעה לכל עניין. וככזו עליה לכלול מבחינה עובדתית ומשפטית את המסכת העובדתית ואת עילת הגירושין בשמה, מתבקש הליך גירושין. עילות גירושין מנויות בדין העברי, ותובע הגירושין מתבקש להוכיח את קיומה של עילת גירושין אחת מתוך עילות הגירושין המנויות. התביעה תוגש בכפוף לתשלום אגרת בית הדין, ניתן לבקש פטור במקרים מיוחדים. יש לוודא את המצאתה של התביעה לצד הנתבע.
שלבי תביעת גירושין
עת הוגשה תביעת הגירושים, על הצד הנגדי להגיש כתב הגנה ולאחר מכן יקבע על ידי בית הדין מועד לדיון. בדיון המקדמי נהוג לשמוע את המסכת העובדתית בקצרה ולנסות להבין את יריעת המחלוקת לענין הגירושין. במיד ובית הדין יתרשם כי אין הסכמה להתגרש, יקבעו דיונים נוספים, לרבות דיון הוכחות, בו יוכל כל צד להוכיח באמצעות ראיות את טענותיו.
לבסוף, בית הדין יידרש להכריע בתביעת הגירושים, במידה וימצא לנכון להורות על גירושין יקבע זאת בפסק דינו המנומק ויקבע תאריך לסידור גט.
מהן עילות לתביעת גירושין
כפי שהסברנו לאורך המאמר, על מנת לתבוע גירושין על הצד התובע לגלות עילה מוכרת אשר מצויה בדין העברי. עילות הגירושין הנפוצות בדין הדתי בסקירה הינם
מעשה כיעור– עפ"י הדין העברי, ישנן התנהגויות לפסולות, דוגמת אישה אשר נפגשת עם גבר זר ברבים. דבר שיכול לעלות ממנו תהיות אמון כלפי בעלה. מעשים מסוג אלה נתפסים בדין העברי כ"מעשה כיעור" ומהווים עילת גירושין.
עילת בגידה – מתואר פה מצב בו באופן מובהק ולמעלה לכל ספק סביר, האישה נתפסה באופן חזותי בוגדת בבעלה. מדובר בעילת גירושין שכמעט לא ניתנת להוכחה בשל האופי הפרטי והאישי של המעשים. אישה כזו במידה ויוכח תיחשב כאישה שזנתה תחת בעלה. ההשלכות של הוכחת עילת גירושין מסוג זה עלולות להיות שלילת זכויות האישה לכתובתה ואף למזונות אישה. בהנחה ותלד ילד מגבר זר, ילדיה יחשבו כממזרים. וכמו כן, לא תוכל לבוא בברית חתונה עם הגבר איתו זנתה. בכדי להוכיח את מעשה הבגידה, הדין העברי דורש שני עדים למעשה. בשל כך, עילת גירושין זו מתקבלת לעיתים רחוקות.
עילת אלימות עילת גירושין שמשמשת אישה כנגד בעלה, היא עילה שנהג בה באלימות. הלכות הדת היהודית אוסרת התנהגות אלימה כלפי האישה, וככל שזו תוכח היא תקים לאישה עילת גירושין.
עילת עוברת על דת יהודית פרשנות עילה זו היא רחבה, ניתן להכניס לעילה זו מקרים בהם האישה נוהגת בבעלה באופן בוטה ברבים, משפילה אותו לדוגמא. או מונעת ממנו לשמור מצוות. לעילה זו ניתן להכניס התנהגויות רבות של האישה שתחשבנה התנהגויות אשר נוגדות את הדת היהודית.
עילת מום גופני מקרים בהם, לבעל או לאישה היה קיים מום נסתר, אשר לפני מועד הנישואין לא יכול היה לדעת הצד השני בדברו. ובדרך כלל מדובר במום כזה שבמידה והיה יודע עליו הצד המבקש גירושין, לא היה נישא מלכתחילה וזאת בשל העובדה שמום זה מונע מהצד את היכולת לקיים יחסי אישות. עילת הגירושין הזו ניתנת לטענה גם ע"י הבעל וגם ע"י האישה.
הבעל מסרב לתת גט או שמא האישה- סרבנות גט
למעשה, במצב בו מבקשים בני זוג להתגרש, לא צפויות להתעורר בעיות ולדוב בית הדין יורה בפסק דינו על גירושין ויסדר מועד בו יגרש הבעל את האישה בטקס דתי.
אבל מה קורה במצב בו צד אחד מעוניין בגירושין, בעוד הצד השני מסרב? מדובר במצב שכיח שניתן לראות בבתי הדין לא מעט. שני הצדדים על פניו יכולים לסרב ליתן גט לצד השני. אך ההשלכות הקשות הן בעיקר כאשר בעל מסרב גט לאישתו. ברוב המקרים, המניע העצוב הוא לכבול את האישה לנישואין בעל כורחה. בזמן סירובו האישה מנועה מלהמשיך את חייה, אינה יכולה להתחתן נחשבת כנשואה ובמידה ותלד ילדים, אלה יחשבו לממזרים. כאשר המניע לסירוב הוא לכבול צד אחד לנישואין. משמעות סירוב גט לאישה היא הרת גורל. במצב הפוך, בו אישה מסרבת לתת גט לבעלה, יכול בית הדין ליתן לו אישור לשאת אישה 2 מבלי לעבור עבירה פלילית.
ובכל זאת, מצב בו הורה בית הדין על מתן גט והבעל מסרב לתתו. באפשרות בית הדין להטיל סנקציות על הבעל, דוגמת קנסות כספיים, מזונות אישה מוגברים ואף עיכוב יציאה מהארץ ועד למאסר
מרוץ הסמכויות – איפה כדאי לנהל הליכים נלווים לגירושין
עד לכניסת הלכת המזונות החדשה לתוקף, בפסיקה שנקבעה ע"י העליון ונרחיב עליה בהמשך, במרבית המקרים אישה היתה מעדיפה לנהל את ענייני מזונות הילדים בבית המשפט למשפחה. מאז הלכת העליון, פני הדברים שונים במעט. בתי הדין הרבניים לא מיהרו לאמץ את הלכת העליון ובמרבית הפסיקות גם כאשר יש שיתוף אחריות, במקרים מובהקים בהם בית המשפט לענייני משפחה לא יטיל תשלומי מזונות, בית הדין הרבני לא ימהר לבטל את החיוב. אם כי, הוא בהחלט יתחשב בגובה הכנסות האב אבל יש סיכוי גבוה יותר לפסיקת מזונות בסכום מסוים. לצד זה, ככל שעובר הזמן, ישנה מגמה בפסיקת הדין הדתי להכיר בפסיקה הזו באופן ברור יותר.
מה ההבדלים בהליך גירושין שנוהל בבית המשפט למשפחה למול בית הדין הרבני
בראש ובראשונה יש להבין שבית המשפט לענייני משפחה מכריע לפי הדין האזרחי, בית הדין הרבני מכריע על פי הדין העברי, דהיינו לפי דין תורה. ההבדלים בין הגישות רבים.
הליך גירושין בבית משפט לענייני משפחה מתנהל מול דן יחיד, בעוד ברבני הוא מתנהל כבר בהתחלה מול הרכב של שלושה דיינים.
הבדל נוסף טמון בסדר הבאת הראיות ובהליכי הערעור. למעשה, בית הדין הרבני לא מחוייב לפסקי דין קודמים של בית הדין רהבני הגדול, אין מעמד תקדימי לפסקי הדין של הרבני הגדול. כל תיק גירושין מוכרע לפי הדיינים היושבים בדין. וזאת, בניגוד מוחלט למצב בבית המשפט לענייני משפחה. שכפוף להלכות ותקדימים של ערכאות הערעור אליהן הוא כפוף.
תקדים מחייב מייצר אחידות בפסיקות בתי המשפט, במקרים בהם יש תקדימים אשר משרתים את האינטרסים של הצד המיוצג בהליך הגירושין, נעדיף לפנות להליך בבית המשפט למשפחה שיבטיח מידה מסוימת של ודאות. במקרים אחרים, שינוי ההחלטות לפי הרכב הדיינים והשקפתם יכול להוות יתרון במקרים מסוימים, שכן זה מאפשר פרשנות רחבה יותר במקרים בהם התקדים לא נוטה לטובתנו.
הסכם גירושין
דרך המלך במקרים בהם ניתן לשבת בשולחן המו"מ היא לגבש הסכם גירושים אשר עונה לדרישות הצדדים. במידה יש הסכמות בין הצדדים, יהיה קל לגבש הסכם גירושין. אפשרות זו הופכת למורכבת יותר, מקום בו ישנם רגשות עזים סביב הגירושין ומצבים נפשיים אלה, לרוב אינם מאפשרים לבני הזוג לחשוב באופן קר רוח על האינטרסים שלהם. על אף הקושי, רצוי מאוד לשים את המחלוקות והקשיים בצד, הסכמי גירושין כאשר מנוהלים ע"י עורכי דין מקצועיים משני הצדדים, יניבו בדרך כלל כרטיס יציאה מהנישואין בדרך קצרה ונעימה יותר. אגב, הסכם גירושין יכול להתנהל גם ללא עורכי דין . אך בכל מקרה שהגעתם להסכמות, יש לגבשם על הכתב, להגיש תביעה לאישור הסכם גירושין וליתן להם תוקף של פסק דין, ללא אישור בית המשפט או בית הדין, להסכמות לא יהיה תוקף. עת יתקבל אישור ההסכם, ההליך המורכב יסתיים ללא כל צורך בהליך משפטי ארוך, מסורבל ועתיר הוצאות.
סעיפים חשובים בהסכם גירושין
ישנם נושאים רבים שיכולים להיות מוסדים תחת הסכם גירושין, היות ולא מדובר ברשימה סגורה, כל שניתן להסדירו ברמה חוזית, ניתן להכניס להסכם גירושין. יחד עם זאת, ישנן סוגיות מחלוקת עיקריים שרצוי שיהיו מוסדים תחת הסכם הגירושין, כגון:
- הסכמה לעצם הגירושין. כלומר, במסגרת הסכם הגירושין, הצדדים מסדירים כי הגירושין הינם בהסכמת בני הזוג ובכך כל צד נותן את הסכמתו למתן גט.
- חלוקת רכוש. הסעיף יחלק את זכויותיו וחובותיו של כל אחד מהצדדים ויאזן את נכסיהם בצורה ברורה שלא משאירה מקום לספק.
- הסדרי ראייה. הסכם הגירושין יסדיר את נושא המשמורת, אם מדובר במשמורת מלאה או משותפת. תוך התחשבות בחזקת הגיל הרך.
- מזונות ילדים. הסכם הגירושין יסדיר את גובה התשלום בגין כל ילד, משך זמן קבלת המזונות והמועד המדויק בו ישולם ואמצעי העברתו.
גירושין קלים = גירושין בהסכמה
ההחלטה המודעת לבחור בגירושים בהסכמה ולא בהליך משפטי יקר, היא ההחלטה הראשונה שתאלצו לקבל. למעשה, כאשר מראש בני הזוג בוחרים להתגרש בהסכמה או אפילו מוכנים לשבת לנהל משא ומתן, המשמעות היא שרוב הסיכויים שימנעו מהליך משפטי מעייף, אשר קשה לצפות את התוצאה שלו או את מועד הסיום שלו. גירושין בדרכי שלום באופן מובהק יביאו לגירושין מכבדים ויעלו הרבה פחות מניהול גירושין בבית משפט או בית דין. היתרון הבולט ביותר והחשוב ביותר הוא מצג הדברים לילדים, במצב של גירושין שנעשים תוך גישור וחותרים להסכמות, הילדים לא מאבדים את תחושת הביטחון והיציבות כפי שלצערנו קורה לא מעט בהליכי גירושין.
גישור גירושין
היום, גישור גירושין בשיתוף פעולה, כבר לא ביטוי זר. רבים בוחרים בדרך בה הם מלווים למרכז מוסמך ומקצועי שמתמחה בגישור גירושין. הגישור נוגע בפן המשפטי והרגשי של גירושין.
הצוות במרכז מורכב מעורכי דין שתחום מומחיותם עוסק בהליכי גירושין. הצוות מאויש במטפלים סוציאלים, ומומחים פיננסים ובעזרתם ניתן לקבל מענה לכל הסוגיות הכרוכות בגירושין. גם כאן, החתירה היא להביא לידי הסכם גירושין שמקובל על הצדדים ולתבוע רק את אישורו של הסכם הגירושין.
גירושין אזרחיים
זוגות רבים בוחרים לערוך טקס נישואין אזרחי במדינות זרות שונות. הבחירה נובעת לעיתים מחוסר האפשרות להינשא בארץ או בשל מניע אידיאולוגי, שבעצם מנחה אותם שלא להינשא לפי דין דתי. בישראל נכון להיום אל ניתן לערוך נישואים אזרחיים וזו הסיבה שאזרחים אלה בוחרים להינשא נישואים אזרחיים במדינות זרות.
לאחר טקס הנישואים האזרחיים שנערך במדינה הזרה, בהחלט ניתן להירשם כזוג נשוי במשרד הפנים הישראלי. גם אם מדובר בבני זוג מאותו המין. וזאת בכפוף לכך שבמדינה בה התחתנו הדין מאפשר נישואים מסוג זה. מדינות מוכרות שעורכות טקסי נישואין הן גאורגיה, צ'כיה, קנדה, קפריסין ועוד.
הקושי טמון בהליך הגירושין. כלומר, כאשר זוג שנישא נישואים אזרחיים מעוניין להתגרש, יהי עליו לעבור במדרגות הרבנות או לחילופין להתיר את הנישואין.
לדוגמא, זוג יהודי אשר היה יכול לערוך טקס נישואים בישראל כדת וכדין, עליו להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני ככלל הזוגות שנישאו כדת וכדין. מנגד, זוג בעל דת שונה, או זוג חד מיני אשר נרשם כזוג נשוי במדינת ישראל ויבקש לתבוע גירושין, יאלץ לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בהליך הנקרא התרת נישואין. למעשה כאשר נוקטים במונח נישואין אזרחיים בישראל, מעט לוקים בלשון. היות ולמעשה טקס הנישואין נערך במדינת חוץ. הסוגיה של חופש הבחירה של בני זוג לעקוף את מסלול הרבנות ולבחור להינשא מבלי מרות הדין הדתי, אינה מתקיימת בתביעת הגירושין ועל אף הביקורת, זה המצב המשפטי נכון להיום בישראל.
נוסיף מילה לענין המדינה הזרה, במקרים מסוימים, ניתן להתגרש במדינה בה נערך טקס הנישואין וליתן אישור גירושין למשרד הפנים הישראלי. אך לא ארחיב בנושא.
נישואין וגירושין בין דתות זרות
במדינת ישראל, חי רוב יהודי. אך לצידו חיים אחינו בעלי דת מוסלמית ודת נוצרית. חוק "דבר המלך במועצתו לארץ ישראל" שחוקק עוד לפני הקמת המדינה קבע חופש דת והסדיר בתי דין דתיים שתפקידם לשפוט דיני אישות.
חוק שיפוט בתי הדין הרבניים הוא חוק שמסדיר את בתי הדין הרבניים באשר ליהודים ולכן היות וחוק ספציפי גובר על דין כללי, הוא הדין הרלבנטי באשר ליהודים. לצד זה, שאר הדתות שואבות את סמכות בתי הדין מדבר המלך במועצתו. בישראל ישנו בית דין שרעי, ששופט נישואין וגירושין בין בני הדת המוסלמית. בית דין נוצרי ובית דין דרוזי, בהם מגיעים להינשא ולהתגרש בני הדת. בתי הדין הדתיים מוסדרים ברמת ההרכב שלהם באופן דומה לבתי הדין הרבניים, ומשכך יש להם בית דין אזורי ובית דין דתי גדול.
במקרים בהם מדובר בבני זוג חד מיניים או בבני זוג שאינם בעלי אותה דת
,בתי הדין הדתיים לא יוכלו להכיר בנישואיהם.
לענין חוק ברית הזוגיות לחסרי הדת, התש"ע – 2010 מסדיר את מעמדם של חסרי הדת.
משמורת ילדים:
במקרה בו בני זוג להם ילדים משותפים, הליך הגירושים מצריך קבלת החלטות הרות גורל לעתיד הילדים. יש לקבוע הסדרי משמורת באשר לחלוקת הזמן ונטל גידול הילדים בין בני הזוג.
קביעת החזקה על הילדים
הסדרת סוגיית משמורת הילדים, הינה ברוב המכריע הסוגיה החשובה ביותר לצדדים בהליך הגירושים. במסגרתה, יאלצו הצדדים לגבש הסכמות או לתת לבית המשפט להכריע מי יקבל משמורת על הילדים ואם היא תהיה משמורת מלאה, בה הורה משמורן הוא זה שמירב אחריות ונטל הגידול על כתפיו. בעוד שהצד השני בדרך כלל זוכה להסדרי שהות, מה שמכונה הסדרי ראיה. אלה, קובעים את זמן ההורה עם הילדים לזמן קצוב וידוע מראש. הזמנים נקבעים בהתאם לנסיבות הקיימות בתיק, בהינתן הסכמה או בהוראת השופט.
האפשרות הנוספת היא משמורת משותפת, בה שני בני הזוג נוטלים חלק שווה בנטל גידול ילדיהם, הגישה הזו אהובה במיוחד על בתי המשפט אשר טובת הילדים היא נר לרגלם, ובשל ההנחה ששני הורים פעילים ומעורבים בחיי ילדיהם היא סיטואציה עדיפה עבור הילדים. להסדר משמורת משותפת יש משמעויות רבות, גם לעניין נטל מזונות הילדים, ניגע בזאת בהמשך.
נציין כי עד גיל 6 נכון להיום עדיין קיימת חזקת הגיל הרך, המסדירה כמעט באופן אוטומטי את המשמורת לאם. קיימת ביקורת רבה בעיקר מצד האבות שטוענים לחוסר שוויון מוחלט ועושים מאמצים כבירים להביא לביטולה. נכון להיום, חזקת הגיל הרך עדיין עומדת בעינה.
משמורת ילדים, יכול שתידון בבית הדין ויכול שתידון בבית המשפט לענייני משפחה. בתי הדין הכירו בסוגיית המשמורת כאל נושא שכרוך מטיבו וטבעו בתביעת גירושים ועל כן, אפילו אין לכרוך אותו במפורש. יחד עם זאת, העדר דיון בנושא בצירוף העדר הכריכה, תביא לכך שהצד הנגדי יוכל בהחלט להקדים את המועד ולתבוע את סוגיית המשמורת בבית המשפט לענייני משפחה. הסמכות תינתן לערכאה המשפטית שתידון קודם בזמן בסוגיה.
מזונות ילדים
ראשית, מזונות ילדים יידונו בבית הדין הדתי בהסכמת הצדדים בלבד. ומשכך, לא ניתן לכרוך את סוגיית מזונות ילדים בתביעת גירושים. קיימת הבחנה בין הדין העברי לבין הדין האזרחי בכל הנוגע לחישוב גובה דמי המזונות.
ניתן לומר בזהירות שעפ"י הדין הדתי-אישי, מזונות הילדים הם באחריות האב, כמעט באופן מוחלט. עליו לשלם את מזונותיהם בהתאם לנסיבות גילם, צרכיה, אופי המדור וכו הן נסיבות משתנות אשר משפיעות על גובה דמי המזונות. יש הפרדה בין מזונות מדין חובה שבעיקר מאופיינים במדור, חינוך, הוצאות רפואיות וכדומה לבין מזונות מן הצדקה שאופי זה מדבר יותר על מותרות כגון חוגים, פנאי ובילוי.
חישוב מזונות ילדים
בשנת 2017 חל שינוי משפטי בסוגיית חישוב משמורת הילדים. לצדה של סוגיית משמורת הילדים. בע"מ 919/15 נקבעה בבית המשפט העליון הלכה חדשה לענין מזונות ילדים. הלכה זו קבעה כי עד גיל 6 יישא האב במזונות ילדיו כפי היה נהוג קודם לכן. אך מגיל 6 ואילך, בני הזוג ישאו במזונות הילדים בהתאם להסדרי השהות ובהתאם לגובה הכנסתם. מדובר בצעד תקדימי שצמצם את חוסר השוויון שהיה נהוג בין אמא לאבא עד אותה נקודה באופן דרמטי. אבות גרושים רבים קרסו תחת נטל תשלומי המזונות שהיה מנותק מגובה הכנסתם, גם כאשר שכר האם היה גבוה יותר.
לפני תקדים המזונות, לא זו בלבד שאבות שילמו את מזונות ילדיהם באופן בלעדי, אלא שבמקים בהם נקבע הסדרת משמורת משותף, נוצר מצב בו האבות שילמו פעמיים, גם כאשר הילדים שהו בחזקתם וגם כאשר עברו לחזקת אמם.
גירושין מרגע הלכה זו, הביאו לחישוב זמנים מדויק של שהות הילדים בצירוף הכנסת ההורים ומכאן נגזרת גובה חבותו הכלכלית של כל אחד מהם בתשלום מזונות ילדיהם. אומנם, הלכה זו מתייחסת לילדים החל מגיל 6, על אף הקריאות להחילה מגיל לידה. אך מדובר בצעד משמעותי מאוד בדרך לשוויון מלא בין אבות לאמהות בגירושין.
הפחתת מזונות ילדים
בעוד התקדים הביא למעמד הגבר המתגרש החל מ2017 להתחזק, נשאלת השאלה מה בדבר גירושים שהתקיימו לפני כניסת ההלכה לתוקף. קולות רבים קראו להחילה רטרואקטיבית על מנת לתקן את העוול שנעשה במקרים מסוימים ולאפשר לגברים לפתוח את תיקי המזונות הסגורים ולשפר מעמדם. פסק הדין לא התייחס למעמד תיקי המזונות שהוסדרו בעבר לפי ההלכה הישנה, והלכה למעשה שופטים היושבים בדין נדרשים לפרש את ההלכה, לפי ראות עינם. כמתבקש, ישנן דעות מגוונות לכאן ולכאן. אם עד היום, ניתן היה לפתוח תיק מזונות בכל מצב בו חל שינוי מהותי בנסיבות, ביקשו האבות לייחס את ההלכה ולהתייחס אליה כאל שינוי מהותי בנסיבות. עם זאת, רוב מקרב שופטי משפחה כי אין בהלכה בלבד תנאי לשינוי נסיבות מהותי ובכדי להוכיח שינוי נסיבות מהותי, על האב להוכיח הרעה בגובה הכנסתו שאינה הרעה זמנית. לצדם, ישנו מיעוט שופטים שסובר כי ההלכה החדשה במזונות ילדים בפני עצמה מצדיקה שינוי נסיבות מהותי ומכוחה ניתן להפחית את המזונות המוטל על האב.
מה קורה בפועל? בחלק מן המקרים מתבצעת הבחנה בין גובה דמי מזונות שנקבע בהסכם גירושין לבין סכום שנקבע על ידי ערכאה שיפוטית. כאשר הסכמה חוזית תעמוד כמכשול גדול יותר בבקשה להפחית את דמי המזונות בשל הלכת העליון.
מזונות אישה
עפ"י הדין הדתי, בעל מחוייב במזונות אישתו במקרים ונסיבות מסוימות. כאמור, בתי הדין הדתיים יותר נוטים לפסוק מזונות אישה לזכאיות, בין היתר נעיר כי בדרך כלל אישה עובדת או אישה שעזבה את בית בעלה ללא סיבה מוצדקת לא תזכה למזונות אישה. בתי המשפט לענייני משפחה פחות נוטים לפסוק מזונות אישה. בכל מקרה, מזונות אישה ככל ונפסקו ישולמו עד למועד הגט בלבד.
חלוקת רכוש גירושין
חוק יחסי ממון התשל"ג-1973 נחקק על מנת להסדיר את יחסי הרכוש בין בני זוג הנישאים וחל גם על ידועים בציבור. עד למועד זה חלה חזקת השיתוף. החוק חל כברירת מחדל על כל מי שלא הסדיר הסדר מיוחד כגון הסכם. החוק קובע אשר במועד פקיעת הנישואין או במועד הגירושין רכושם של בני הזוג מתחלק שווה בשווה, ומסדיר את מעמד הנכסים שהיו שייכים לאחד מבני הזוג ערב הנישואים לרבות, ירושה הניתנת במהלך הנישואין וכל זאת מבלי להרחיב יתר על המידה ככל ולא היה שיתוף משמעותי בנכסים אלה.
בעת חלוקת רכוש גירושין יש לעיתים נכסים מאתגרים יותר לחלוקה, שלא תמיד ברור זכאות הצד בנכסים אלה. מחלוקות יכולות להתגלות סביב עסק של אחד מבני הזוג, מוניטין, מניות או אופציות ועוד.
לפי מה מתבצעת חלוקת הרכוש בגירושין ?
במקרה בו קיים הסכם ממון, הגירושין מקבלים מימד אחר, בהו נחסך מבני הזוג דיון קשה וארוך בנושא. לכן, מומלץ מ אוד לערוך הסכם ממון קודם לנישואים בזמן בו בני הזוג מכבדים אחד את השניה וסביר כי יגיעו להסכמות מאוזנות. בכך השלכות הליך גירושין ותוצאותיו, יהיו ברורות לשני הצדדים. במקרים אחרים, נוכח היעדר הסכמות ממוניות, יפתח הליך איזון משאבים בין הצדדים. בו ידרשו להכריע בדבר הרכוש המשותף ולחלקו.
איך להתכונן לגירושין?
הגעתם למצב בו מתחילה לגמול בלבכם ההחלטה להתגרש, מדובר בהחלטה בעלת משקל רגשי גדול. מחד, הרצון להתפשר ולהתגבר על הבעיות המעיבות על הקשר הוא גדול בשל הרצון ליציבות ושגרה ומנגד, להחלטה להתגרש ישנן משמעויות רבות מעבר לפן הרגשי, בעיקר בפן המשפטי ויש להישאר עם רגליים על הקרקע ולקבל החלטות שלא יפגעו בעתיד הבא אחרי הגירושים.
ייעוץ משפטי לגירושין
ייעוץ ראשוני של עורך דין לגירושין זו ההמלצה הטובה ביותר. הבנת המציאות כפי שהיא, השלכות הליך הגירושים על שלל היבטיו הוא נדבך חשוב מאין כמוהו. על בני הזוג לגשת בנפרד לייעוץ דיסקרטי על מנת לתכנן את דרכם בצורה חכמה ושקולה. כך יוכלו לקבל את ההחלטה ממקום של הבנת התמונה המלאה ועם ידע הכרחי לקבל ההחלטה. ברגע שקיבל בן הזוג החלטה מושכלת על גירושין, יקבל הדרכה משפטית על הדרך בה רצוי שינהג בה מעתה והלאה. המדיניות הראשית היא לשתף כמה שפחות ולדעת כמה שיותר. יש לרכז את כל החומר הרלבנטי שיעזור וייסיע בהכנת תיק גירושין.
ייעוץ גירושין- גם במצב של חשד
נדלקה נורה אדומה. כלומר, במצב בו בן הזוג משנה לפתע את אורחות חייו, דבר הבא לידי ביטוי בשמירה עודפת על פרטיותו, התעסקות פתאומית ומרובה במראה החיצוני, שעות מרובות מחוץ לבית, הוצאות כלכליות שונות והרגשת שינוי כללי יכולים לעורר את חשדו של בן הזוג. במקרים רבים, מצבים אלה יכולים להעיד על צד שחותר תחת בן זוגו לגירושין ופועל באופן חשאי על מנת לא לעורר חשד. מקרה מסוג זה, הוא מקרה קלאסי אשר מצריך היוועצות עם עורך דין מומחה לגירושין, לבחינה מהירה ויעילה של הזכויות העומדות לנו והדרכה בדבר פעולה מתבקשת. כל האמור לא מתייחס למצב בו בני הזוג מעוניינים בגירושין בהסכמה ותוך כבוד הדדי. יש לפנו לעורך הדין בדיסקרטיות.
ייעוץ כלכלי בגירושין
מבחינה כלכלית בני זוג שניהלו בדרך כלל בית משותף ונשאו בהוצאות משותפות, נאלצים להפריד כוחות ולהתחיל לשלם בנפרד את ההוצאות, כל אחד של ביתו. מדובר בהכבדה כלכלית ולעיתים זה מצריך חשיבה ארגונית פיננסית מדויקת. מומלץ מאוד לפנות ליועץ כלכלי ולקבל הדרכה אישית שתביא לביטחון כלכלי ותמנע קריסה כלכלית של אחד מבני הזוג או שניהם. האפשרות הטובה ביותר היא לערוך הסכם ממון טרם הנישואין, אשר מסדיר בפירוט ומחייב את בני הזוג בעת הגירושים.
עורך דין גירושין
הבחירה הנכונה- על מנת להימנע מהליכים מורכבים ומסתכלים, עליכם לבחור עורך דין גירושין שתחום התמחותו יסייע לכם לבחור בחירות נבונות ונכונות בתקופה כה רגישה של הליך גירושים. עורך דין גירושין מומלץ יקשיב לכם קשב רב, יבין את המצב הרגיש בו אתם נמצאים ויוביל אתכם לחיים חדשים יד ביד. כאשר הוא דואג למלוא האינטרסים שלכם.
איך מספרים לילדים על גירושין?
החשש הגדול של כל זוג העומד לפני החלטת הגירושין, הוא נדבך הילדים. בני הזוג יאלצו להתמודד מול האתגר בו יאלצו להסביר לילדים למה אמא ואבא מתגרשים. על פניו, לא מדובר בשאלה משפטית. אבל בפועל, נוכחות הילדים, הרגשות שלהם הם אימפקט עצום גם על ההליך המשפטי,שכן, ההליך כולו רגשי במהותו ועירוב יתר עלול לפגוע בילדים נוכח העובדה ששני עמודי התווך בחייהם מנהלים "קרב משפטי". יש להתכונן היטב לשיחה בה יונחו הקלפים מול עיני הילדים. במרבית המקרים, בהם מדובר על ילדים מעל גיל 6 חשוב להסביר להם את המצב באופן כמה שיותר ברור. לשים דגש פרקטי על שגרת הילדים מעתה והלאה. כמה שיותר בהירות תתרום לחיזוק המצב הרגשי. יש להבין, שהבשורה מערערת באופן מיידי את עולמם וכי כל החששות מלווים באינספור שאלות שמתרוצצות במוחם. לכן, דריל דאוון לגבי מה מצפה להם "מחר בבוקר" יניח להם לעבד את החומר ולהבין שיש מי ששולט במצב. מומלץ ככל הניתן לשמור על שגרת הלימודים, חברים וחוגים זהה בתקופת הגירושין.
מתי לספר לילדים?
בשלב בו ברור מחד כי הסיכוי להימנע מגירושין הוא קטן, אך חשוב שהשיחה תתבצע בשלב בו שני ההורים עדיין גרים תחת אותה קורת גג, אם כך הורגלו. כמו כן, רצוי שהשיחה תיערך בביתם בו הם הם מרגישים בנוח להביע את רגשותיהם. למותר לציין, כי לא מן הנמנע שהילדים יגיבו בתוקפנות, בבכי או אפילו באדישות. יש לכבד כל תגובה ובהחלט לא להשמיע מילות ביקורת או ציפיה אלא רק להשרות ביטחון ולעטוף אותם.
זכרו, ככל שתימנעו ממלחמת גירושין מכוערת בה אחד מתיש את הצד השני, כך הנזק המשני הגדול ביותר יהיו הילדים. ניכור הורי, עירוב הילדים בקרבות המשפטיים וציפיה שהילדים יתפסו צד, יחמירו את מצבם לאין ערך.
בכל חשש, יש לפנות לגורמים מקצועיים.